<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קס"ד</h1>
<h2>דף כג:</h2>
אמר רב יהודה אמר רב הכל מודים גופו תייש ופניו [אדם] אדם גופו אדם ופניו תייש ולא כלום לא נחלקו אלא שפניו אדם ונברא בעין אחת כבהמה שר' מאיר אומ' מצורת אדם וחכמי' אומרי' כל צורה והא איפכא תניא ר' מאיר אומר כל צורה וחכמי' אומ' מצורה אמר(י) (לו) [להו] אי תניא תניא. וקשיא לן בגוה טובא. חדא דהא ר' מאיר חשיב לידה אפי' כולה בהמה וחיה כדקתני מתני' המפלת מין בהמה חיה ועוף בין טמאין בין טהורין וכו'. ועוד הא (ד)לעיל אמרי' טעמא מקראי. ועוד דרב יהודה אמר רב אמרה נמי לעיל אמר רב יהודה אמר רב לא אמרה ר' מאיר אלא הואיל ובמינו מתקיים. (אלא) [אלמא] אית ליה סוגיא דלעיל. ועוד הרי אמר ר' יוחנן לעיל הואיל ועיניהם דומות לשל אדם והכא קא מפלגי לר' מאיר. ותירץ מורי בתרתי פליגי ביולדת חיה ועוף ובהמה מכל וכל הני טעמי דלעיל וגם משום דהואיל ובמינו מתקיים הואיל וכולן מין שלם ורבנן סברי הואיל ומכל וכל אינו דומיא לאדם אבל אם דומין לאדם מקצת אז הויא לה לידה (ד)הואיל ויש בו מצורת אדם. ור' מאיר דווקא כשכולן מין בהמה וחיה שבמינו מתקיים אבל אם יש בו מצורת אדם ובתרתי פליגי. ונמצא שר' מאיר מחמיר בשכולו בהמה חיה ועוף ומיקל בשיש בו מצורת אדם ורבנן מקילי כשכולו בהמה חיה ועוף ומחמירי בשיש בו מצורת אדם דרבנן לא חשיבי לידה אלא אם כן יש בו מתולדת אדם. [ו]מהיכא דייקינן (ח)הדא מילתא (כ)[ד]רבנן דמחמירי בשיש בו מצורת אדם (כ)[מ]דקתני מתני' וחכמי' אומ' כל שאין בו מצורת אדם אינו ולד (ו)הא יש בו מצורת אדם הוי ולד ודווקא לרבנן אבל לר' מאיר לא חייש לצורת אדם אם [לא] יהיה בו כל צורת אדם ומשום הכי נקטי רבנן פלוגתייהו כל שאין בו מצורת אדם דבהא נמי פליגי בחיה ועוף ופליגי בצורת אדם. פיר"ף מ"ה"רי.
